תולדות הפועל

תולדות התאגדות "הפועל"

כך זה התחיל.

בשנות העשרים של המאה הקודמת, הוקם  ארגון ספורט פועלים בארץ-ישראל, שעלה בקנה אחד עם יעדיה העקרוניים של ההסתדרות הכללית, אמנם ההנהגה  הייתה חסרת זיקה ספורטיבית, אך כאשר "חברים מן השורה" יזמו את הקמת התאגדות "הפועל" אימצה אותה ההסתדרות לחיקה  לאחר שהוקמה.
המשברים הכלכליים שפקדו את ארץ-ישראל בעקבות גלי העלייה השלישית והרביעית, גרמו לאבטלה ופנאי מאונס, שנוצל על-ידי פועלים רבים לפעילות ספורטיבית.
הפעילות העיקרית הייתה במשחק הכדורגל, שזכה לפופולאריות אשר הלכה וגברה מאז כינונו של המנדט הבריטי בארץ והקמת קבוצות כדורגל של הצבא והמשטרה הבריטיים.
באותה תקופה, הוקמו קבוצות כדורגל מקרב פועלים בצפון הארץ של חברי קיבוצים וקבוצות  של גדוד העבודה, וכן קבוצת פועלים של "חבורת העמק" בבאר-שבע, שבנתה את בית הקברות הצבאי הבריטי, הקימה שם קבוצת כדורגל.
לרגל האחד-במאי 1923, נערך בעין-חרוד משחק כדורגל חגיגי, ביוזמת המשורר אברהם שלונסקי, שהיה אז פועל בעמק, ובאותו יום הוא גם פרסם את תרגומו לעברית של המנון האינטרנציונל הסוציאליסטי.

 

הקמתם של קבוצות כדורגל וריבוי המשחקים, במיוחד בקרב פועלים בצפון הארץ, יחד עם השראה של כינון ארגון ספורט הפועלים הבינלאומי באירופה, הביאו בסופו של דבר לניסיון הראשון להקמתה של ההתאגדות הארצית של "הפועל".
בקיץ 1923, במסגרת פעילות ועדת התרבות המרכזית של הועד-הפועל בהסתדרות, קבוצת חברים הקימה מועדון ספורט של "הפועל" בעיר תל-אביב, בענפי כדורגל, התעמלות ואתלטיקה. פעילותו ארכה  כשנה וחצי בלבד.
באותה תקופה, קבוצת פועלים נוספת של "חבורת העמק", שסללה כביש מהעיר התחתית של חיפה לאזור הטכניון בנווה-שאנן, החליטה להקים קבוצת כדורגל, והחלה להתאמן על משטח בטון בפינת הרחובות בלפור ונורדאו, אשר לימים נבנה עליו ביתו של אליהו האזרחי.
הופעתה הראשונה של הקבוצה הייתה במשחק, שנערך על אדמת טרשים, מול קבוצה של  פועלים מקומיים, אשר נקראה אז "מכבי" נווה-שאנן, וניצחה לאחר שגילתה יכולת עדיפה,  אולי עקב חוסר בנעלי ספורט אצל שחקני יריבתה, שנאלצו לשחק עם נעלי עבודה וסנדלים.        
ב-24 באפריל 1924, ביוזמתם של יוסף גרוספלד, יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני, התקיים מפגש במחנה "אחווה", בשכונת "שדליה", כיום ברחוב שפירא שבשכונת הדר בחיפה, בו
השתתפו שלושים וארבעה חברים ושתי חברות, ציפורה כהנא ובתיה דגני, אלו היוו את נציגי  הספורט השונים בעיר חיפה: התאגדות "מכבי", אסק"א - תנועת ספורט פועלים מאוסטריה, "חבורת העמק", שהייתה קבוצת פועלים סוללי-כבישים, קבוצת "החוצב" וקבוצת "אחווה", שתיהן קבוצות של פועלי-בניין.   
במפגש הוחלט על הקמת קבוצת כדורגל בחיפה, אז עדיין במסגרת של "מכבי", הראשונה שהופיעה עם השם "הפועל" על תלבושתה ושומרת על רציפות פעילותה עד היום.
באוקטובר 1924, נערך כינוס של מרכז "מכבי", תוך ניסיון למנוע את התארגנותה הנפרדת של "הפועל", אך עמדה זו נתקלה בהתנגדות עזה מצד סיעת הפועלים של חברי ההסתדרות הכללית, שהחליטה לפרוש מהמסגרת הארצית של "מכבי".
באותה שנה הקימו  חברי "הקיבוץ הסובייטי" של השוה"צ מרוסיה, לימים קיבוץ אפיקים, קבוצת כדורגל בבית-וגן ליד יבנאל, שהניחה את היסוד להקמת התאגדות "הפועל" בגליל-התחתון, ובגמר עבודת סלילת הכביש בין יבנאל ובית-וגן, עקב חוסר תעסוקה במקום, הקבוצה עברה לעפולה.
בפברואר 1925 אורגן בעפולה מפגש ספורטיבי גדול ראשון וחגיגי, בהשתתפות אורחים רבים מכל עמק יזרעאל וחיפה, שבמהלכו התקיימה פגישה באוהל של אחד החברים, בה הוחלט על הקמת "הפועל" כאגודת ספורט הסתדרותית.

חגיגת ספורט של אחד במאי 1925 בעפולה עם הסיסמה: "בריאות העובד - ערובה לניצחונו"

באוגוסט 1925, נבחרה בעפולה המזכירות הזמנית של התאגדות "הפועל" הארצית, ומקום מושבה נקבע בחיפה.
ביולי 1925, הוקם שנית מועדון הספורט של "הפועל" ת"א, בראשותו של יהודה גבאי, שחקן תיאטרון "האוהל", אך פעילותו הופסקה שוב לאחר מספר חודשים, עקב היחלצות רוב חבריו לעבודות הטבק בגליל העליון.
באותה שנה, פועלים מגדוד העבודה בירושלים, החליטו להקים קבוצת כדורגל של "הפועל"
בירושלים, ששחקניה החלו באימונים במגרש ארוך ברחוב יפו, כיום במתחם של עיריית- ירושלים, סמוך לכיכר ספרא.
ההתאגדות "הפועל" לא האריכה ימים במתכונתה הראשונית, עקב גישתו הצנטרליסטית של  דוד בן-גוריון מזכיר ההסתדרות, שגרמה לדחיקת רגלי המזכירות הזמנית בחיפה, ולהקמה רשמית ומחודשת של התאגדות "הפועל", בכפיפות לוועד-הפועל של ההסתדרות הכללית.
ב-15 במאי 1926, נערך בצריף תנועת "הנוער העובד", בבית וילסון שברחוב קינג-ג'ורג' בת"א, כיום בשטח בו שוכן גן-מאיר, כינוס מועצת היסוד להקמת התאגדות "הפועל", עם  נציגים מטעם הועד-הפועל וועדת התרבות שלו, נציגי הנוער- העובד וכן נציגי הסניפים שהוקמו עד אז בת"א, פ"ת, חיפה, הרצליה, רחובות, זיכרון-יעקב, עפולה ועין-חרוד.                                                       
בכינוס נקבעה אז הסיסמה הפשוטה והקולעת: "בריאות העובד ערובה לניצחונו", וכן נקבע כי סמל "הפועל" יהיה שילוב דמות ספורטאי ההודף באגרופו כל מתנקש במסגרת עם מסגרת של סמלי הפטיש והמגל, המייצגים את מעמד הפועלים, הפטיש - פועלי תעשיה והמגל - איכרים.                                                                                     
צבעו של הסמל הוא אדום, המייצג את תנועת הפועלים ומבטא את ההשקפה האומרת כי כל בני האדם שווים ואותו דם זורם בעורקיהם.                                                        
באותו מועד הוחלט בפעם השלישית על חידוש פעילותו של מועדון סמל התאגדות "הפועל" בתל-אביב, ומאז נמשכת פעילותו ברציפות.                                             
כבר בשנתה הראשונה של התאגדות "הפועל", חברי השוה"צ הקימו את "קבוצת הים" לחופו של נחל הירקון בתל-אביב, אשר ארגנה את ההפלגה הראשונה בסירת מפרש מת"א לחיפה, והייתה חיל החלוץ של הימאות העברית בישראל.
בשנת 1926, אורגן סניף של "הפועל" בפתח-תקווה במועדון הספורט של קבוצת "מסדה", שהחל לפעול שנתיים קודם בענפי ההתעמלות והשחייה בלבד, והתרחב לענפי ספורט נוספים, ביניהם קבוצת כדורגל.
באותה תקופה, הוקמו חטיבות ספורט בכל רחבי הארץ, ונפתחו סניפים במקומות שונים בארץ, בהם הוכשרו מתקני התעמלות, בריכות שחייה, מגרשים למשחקי כדור ואתלטיקה.
בשנת 1927, התאגדות "הפועל" יזמה לראשונה פעילות ספורטיבית של התעמלות לפועלי חרושת במפעל "לודז'יה".
באותה שנה, הוקמה פלוגת העזרה הראשונה, ששימשה גרעין להקמת מגן-דוד-אדום.
בשנת 1927, מלבד ההישגים הספורטיביים, התאגדות "הפועל" התקבלה כחברה בארגון אינטרנציונל הספורט העולמי, ולמעשה כחברה שוות זכויות במשפחת העובדים העולמית.
היעד העיקרי של "הפועל" היה ביישום הישגי התרבות הגופנית ובמסגרת הארגונית של הסתדרות העובדים בארץ-ישראל לשם הבראת ההמונים ולהחדרת ערכי הבריאות בשכבות העמלים, כלומר "הפועל" לא הוקם כגורם של "ספורט לשמו", אלא כדי לשמש ככלי להקניית הרגלי בריאות הפועלים ולחיזוק חוסנם הגופני למען הכשרתם למילוי תפקידים חברתיים של בניין הארץ ברוח תנועת העבודה ולהגנה עליה.
קבוצת הכדורגל "אלנבי" הוקמה בתחילת שנות העשרים על-ידי נערים, שהצטרפו כקבוצת נוער במועדון הכדורגל מכבי ת"א, והופיעו בקביעות במשחקים המוקדמים של הקבוצה הבוגרת באצטדיון המכבייה.
בשנת 1927, הקבוצה פרשה ממועדון "מכבי" עקב חילוקי דעות עם ההנהלה, וניסתה לפעול במסגרת מועדון הספורט "הגיבור", אך לאחר זמן פרשו גם משם, עקב שאיפות המקצוענות של המועדון.
פרשה זו הסעירה את הרוחות באותה תקופה, עקב החלטת קבוצת "אלנבי" להצטרף דווקא לאגודת "הפועל" ת"א בליווי מכתב חריף, שהכיל האשמות חמורות נגד מרכז "מכבי", לפיהן שוררת בין שורותיו אוירה מרעילה של מקצוענות ומסחור בכדורגל.
האשמות אלה הכעיסו את אנשי מרכז "מכבי" והנושא עורר פולמוס חריף מעל גבי העיתונות.
בסוף מרץ שנת 1927, שחקני "אלנבי" הצטרפו לקבוצת הכדורגל של מועדון "הפועל" ת"א, שהוקם אז מחדש והיוותה חיזוק משמעותי לבניית שלד של הקבוצה, אשר לאורך עשרות שנים נחשבת לקבוצת הדגל של התאגדות "הפועל" בכדורגל.
באותה תקופה, גם קבוצת "בלפור" ירושלים בחרה להצטרף להתאגדות "הפועל", אף היא בליווי מכתב פומבי, שכלל האשמות דומות כלפי מרכז "מכבי".

טרום המדינה
בשנת 1928, נערך הכינוס הראשון של "הפועל", שכלל 780 חברים ב-18 סניפים, אשר היה מפגן כללי וספורטיבי שנמשך יומיים בתל-אביב בהשתתפות רוב החברים.
הכינוס נפתח במצעד מרשים ברחובות המרכזיים של העיר, שהסתיים במפגן המוני של התעמלות במגרש הדקלים של "הפועל" תל-אביב בשכונת פלורנטין אשר בדרום העיר.

מצעד פתיחת כינוס "הפועל" הראשון בשנת 1928 בפינת רחוב אלנבי שדרות רוטשילד באותה תקופה, בלט ריבוי ההישגים הספורטיביים, שהתבטא בהצלחתה של קבוצת "הפועל" ת"א בכדורגל, שהייתה הקבוצה העברית הראשונה, אשר זכתה בתואר האליפות הארצית, ובשנת 1929, יצאה למסע מוצלח של ניצחונות בלבנון וסוריה.
תקופת מבחן של "הפועל" ולא-דווקא בתחום הספורטיבי הייתה באוגוסט 1929, כאשר פרצו מאורעות דמים, שבהן פעלו כנופיות ערביות רצחניות נגד הישוב העברי, שנותר חסר מגן והיה מופקר נוכח אדישות שלטונות המנדט הבריטי.
חברי התאגדות "הפועל", בהיותם למעשה גם חברי "ההגנה", נחלצו ראשונים להתייצב בכל מקום להגנת הישוב בארץ, אך גם לא פסקו פעולות הספורט והקמת חטיבות חדשות.
לאחר פרוץ המורעות, התחוללה סערה ציבורית כשממשלת המנדט האשימה את השוטר שמחה חינקיס, שהיה כדורגלן של קבוצת "הפועל" ת"א, בפעולת נקם של הריגת משפחה ערבית ובית המשפט המנדטורי גזר את דינו ל-15 שנות מאסר, אך לאחר שש שנים, הוא זכה לחנינה ושוחרר.
בשנת 1930, יצאה לדרך ליגת הכדורגל, אך לאחר מספר מחזורים, הליגה הופסקה בהוראת הנציב הבריטי צ'נסלור, עקב גילויי אלימות של הקהל במשחקים מול קבוצות בריטיות על רקע פרסום מגבלות העלייה של הספר הלבן.
באותה תקופה, התאגדות "הפועל" פרשה מהתאחדות הכדורגל, תוך הטחת טענות חמורות כלפי מרכז "מכבי", ובעקבות כך לא התקיימו במשך שנתיים משחקי הליגה והגביע.
במחצית הראשונה של שנות השלושים חל גידול חסר תקדים בשורות "הפועל", כשנוספו סניפים רבים בעיקר בעמק ובגליל.
בשנת 1930, במלאות 5 שנים להקמת "הפועל", נערך הכינוס השני של "הפועל" עם מספר בהשתתפות 1200 ספורטאים.
בנוסף להכפלת מספר הסניפים במהלך השנתיים שחלפו מהכינוס הראשון, הוקמו תזמורות בחיפה ובתל-יוסף וכן חטיבת רוכבי אופניים, ששבעה מחבריה ערכו סיבוב ברחבי הארץ והגיעו עד גבולות סוריה ולבנון.
באותה שנה, הוקמה בחיפה הפלוגה הימית של בוני ספינות ועובדי נמל עבריים ראשונים,
וכן נערך בחיפה קורס ראשון למדריכים, שיצר את התשתית להמשך ההתרחבות, לאחר שבוגריו התפזרו ברחבי הארץ והניחו את היסוד לפעילות ספורטיבית סדירה.
באותה תקופה, החלה התאגדות "הפועל" בטיפוח הקשר עם קהילות יהודיות באירופה, כאשר משלחות שונות של רוכבי אופניים ורוכבי-אופנוע יצאו לאירופה, כשביקור הספורטאים הפך לאירוע חגיגי ועורר התפעלות של יהודי הגולה על אומץ ליבם וכושרם הגופני של היהודים מארץ-ישראל.
כמו-כן, החל ארגון של סניפי "הפועל" בארצות אירופה, כשבהמשך סניפים אלה תגברו את שורות "הפועל" בארץ הן ספורטיבית והן ארגונית.
בשנת 1931, שנתיים לאחר שהתאגדות "הפועל" הצטרפה לאינטרנציונל הסוציאליסטי של ספורט הפועלים, התקיימה בווינה אולימפיאדת הפועלים השנייה, בהשתתפות משלחת של "הפועל" ובאותה הזדמנות ערכה קבוצת הכדורגל של "הפועל" ת"א מסע של 11 משחקים באירופה, שהסתיים ב-8 ניצחונות, 2 תיקו, והפסד אחד בלבד.

עצם ההשתתפות באולימפיאדת הפועלים היוותה ניצחון ציוני, כשלראשונה הדגל הלאומי הונף באופן רשמי מחוץ לגבולות הארץ.
התאגדות "הפועל" אימצה שני סמלים בינלאומיים רבי ערך – החולצה הכחולה, שהייתה סימן היכר מובהק של ארגוני הנוער וספורט הפועלים וקריאת הסיסמה "דרור", שהייתה מקובלת על תנועת ספורט הפועלים.
לאחר סיום האולימפיאדה, הוזמנו שני חברי "הפועל" להכשירם כמדריכי ספורט בביה"ס של תנועת ספורט הפועלים בלייפציג שבגרמניה.
באותה שנה, חברי הפלוגה הימית של "הפועל" בנו מזח על חוף סמוך לשפך הירקון, אשר  לימים נבנה עליו נמל ת"א.
לאחר אולימפיאדת הפועלים, החלה התארגנות של "הפועל" בקרב קהילות יהודיות בגולה, בעיקר בליטא, פולין ולטביה.
בשנת 1932, נערך הכינוס השלישי של "הפועל", שהתקיים בסימן המשך הגידול של "הפועל", עליו נמנו כאלפיים חברים במסגרת של 84 סניפים.
באותה שנה, נערך בחיפה כינוס ימי בלב ים, זאת בטרם הקמתו של הנמל בחיפה.
בשנת 1933, בארץ נערך כינוס ארצי של מקהלות ותזמורות, שביטא את מגמת "הפועל" לעסוק בפעולות תרבותיות שונות, ולא רק בפעולות ספורט. 
באותה שנה, הצטרפה להתאגדות "הפועל" קבוצה חשובה של אנשי "השומר", שפיתחה את "בחינת היכולת" הספורטיבית האישית, שמאוחר יותר היווה בסיס למפעל "אות הספורט".  
בשנת 1933, החל לצאת לאור הביטאון של "הפועל" שנקרא "עוזנו" במתכונת דו-שבועית.
באותה תקופה, יצאו משלחות ספורט רבות לחו"ל וגם נערכה פעילות ימית ענפה, שכללה שיוטים בסירות מפרש להכרת החופים, לצורך הורדת המעפילים, וכן שיוטים לארצות שכנות.
בשנת 1934, הפליגה סירת מפרשים נחשון של "הפועל" ת"א למצרים, שהייתה הפלגת הלימודים הראשונה בתולדות החינוך הימי בארץ ישראל.
באותה שנה, ימאי "הפועל" הביאו לחופי הארץ את "ואלוס", ספינת המעפילים הראשונה וקבעו את דרך פעולת הפלוגה הימית של "הפועל" וכן נערך בחיפה הכינוס הימי הראשון, שנועד לסכם את ההישגים ולהתוות את המשך הדרך להצלחות ספורטיביות נוספות.
בתחילת שנות השלושים הוקמו "פלוגות הסדרן", אשר שימשו כמיליציה הסתדרותית בחסות התאגדות "הפועל", ונועדה להתייצב בעיקר כנגד פלוגות בית"ר, אם כי הן פעלו גם נגד הקומוניסטים והיוו מסווה לפעילויות של ההגנה, במתן אימון גופני צבאי.
פלוגות-הפועל שימשו כזרוע ביצועית-פוליטית של ההסתדרות ופעלו כנגד כל מי שהמרה את החלטות ההסתדרות.
המטרה המקורית להקמת "פלוגות הסדרן" הייתה שמירת הסדר באירועים ציבוריים, אך בהמשך שימשו גם כבסיס לכוח מגן של הישוב בארץ.
מאורעות כמו רצח ארלוזורוב, עליית הפשיזם והנאציזם באירופה ומלחמת האזרחים בספרד,                   
גרמו לחשש בציבור המאורגן של הסתדרות  מכוחו של הימין והאידיאולוגיה של התנועה  הרביזיוניסטית, שכללה בתוכה רצון לשבור את  התארגנות הפועלים במסגרת ההסתדרות. ודרך ההתגוננות היחידה היא הרתעה, שתושג על ידי גוף מאורגן שלא יהסס להיכנס לעימותים פיזיים עם אנשי הימין ובנוסף יאבטח את אסיפות ההסתדרות, התארגנויות הפועלים, ובמידת הצורך את מנהיגיה.
הנהגת ההסתדרות ראתה בארגון "הפועל", חלק מהמערכת הכלכלית והחברתית של תנועת הפועלים בארץ ישראל, ופלוגות "הסדרן", שהיוו חלק מ"הפועל", נועדו לשמש גם ככוח מגן לפועלים המאורגנים והרתעת אנשי הימין, תוך נכונות לעימותים פיזיים כדי לאבטח את אסיפות ההסתדרות, ובמידת הצורך גם את מנהיגיה.
אחד המאבקים החשובים בהם הייתה מעורבת ההסתדרות באותם ימים, היה בנושאים של העבודה העברית והעבודה המאורגנת.
המאבק בין ההסתדרות לרביזיוניסטים היה לא רק במישור האידיאולוגי אלא גם התעסוקתי.
ההסתדרות רצתה לשלוט על שוק העבודה ואילו אנשי בית"ר, שלא התאפשר להם להתארגן  במסגרת ההסתדרות, היו מוכנים לעבוד במקומות לא-מאורגנים, להפר שביתות וכן דגלו בסיסמה "יא ברעכן", מיידיש - "לשבור", מתוך כוונה לשבור את כוחה של ההסתדרות.
ההסתדרות,השתמשה בכוח המאורגן של "פלוגות הפועל", והטילה עליו משימות נוספות, כמו גביית כספי "כופר הישוב", ארגון המאבק לעבודה עברית, סיוע בהעפלה ובעלייה לקרקע של ישובים במסגרת "חומה ומגדל" ועוד.
בסוכות 1934, התאגדות "הפועל" יזמה את "חג האסיף" שנמשך שלושה ימים וכלל כינוסים ארציים של מקהלות ותזמורות.
בחול המועד פסח 1935, נערך הכינוס הרביעי של "הפועל", שהחל במצעד מרשים ונקרא "כינוס הרבבה", מאחר השתתפו בו עשרת אלפים חברים מכל רחבי הארץ ונציגים מחו"ל.
באותה תקופה יצאו שוב לחו"ל, קבוצות הכדורגל והאתלטיקה של "הפועל", כשבשנת 1936 יצאה משלחת לאולימפיאדה העממית בברצלונה, שבוטלה עקב מלחמת האזרחים בספרד.
באותם שנים, החלה גם פעילות בענף "ידיעת-הארץ", שהתבטאה בהקמת חוגים למטיילים רגליים ולחובבי טבע.
באותה שנה, חברי הפלוגה הימית בת"א ביצעו הפלגה נועזת בסירת- מפרש לאלכסנדריה שבמצרים.
בשנת 1936, חברי הפלוגה הימית החלו בבניית מעגן סירות ובהמשך  נחלצו לבניית נמל תל-אביב.

סמל - חוג "חובבי טבע"   
בשנת 1937, משלחת של ספורטאי "הפועל" השתתפה באולימפיאדת הפועלים באנטוורפן השלישית, האחרונה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1938, נרכשה יאכטה גדולה שנקראה "חיים ארלוזורוב", אשר שימשה לאימונים והפלגות ארוכות לאורך חופי הארץ וכן למצרים, קפריסין, תורכיה ויון.
בהמשך פרצו המאורעות, וחברי "הפועל" התנדבו שוב להגנה ושמירה על הישוב היהודי. 
בתום שלוש השנים של המאורעות, בפרוץ מלחמת העולם השנייה, חברי "הפועל" לבשו את מדי הצבא הבריטי, והיו מראשוני המתגייסים לעבודות נמלים, הצי המלכותי, חיל החפרים   ויחידות שונות במסגרת הבריגאדה היהודית.
בשנת 1940, החלו אליפויות "הפועל" בענפים של משחקי כדור קבוצתיים, אתלטיקה קלה, "בכורת ההתעמלות" ושחייה, שהיוו ציון דרך בהתפתחותה של ההתאגדות והספורט בארץ. תחילה נערכות תחרויות בתוך החטיבות בסניף, אחר כך בין הסניפים במסגרת מחוזית, אחריהן בין הקבוצות המנצחות במחוזות ותחרויות גמר.
בשנת 1941, "הפועל" איבד ממיטב חבריו בפלוגה הימית, עם העלמם של כ"ג יורדי-הסירה, שיצאו בספינה שנקראה "לביא הים", לפעולת חבלה נועזת בסוריה, ממנה לא שבו.
בשנת 1942, נוסדו פלוגות התעופה הראשונות של "הפועל", שחבריה נמנו על ראשוני המתגייסים לחיל האוויר הישראלי במלחמת השחרור.
בשנת 1943, התקיים לראשונה מפעל "צליחת הכנרת", אירוע השחייה העממי הגדול בישראל, שלאחר קום המדינה מתקיים בכנרת מדי שנה בחודש ספטמבר.
בשנת 1944, נערך הכנס הראשון של מחולות העם בקיבוץ דליה, שרוב משתתפיו היו אנשי ההתיישבות העובדת ותנועות הנוער החלוציות בנוכחות אלפי צופים, והפך למפעל מסורתי שנערך אחת למספר שנים.
באותה תקופה, שלטון המנדט התנכל לארגון "הגנה", ואסר רבים מחברי "הפועל" ופעיליו, אשר הוחזקו במחנה המעצר ברפיח, בו נוצר ריקוד העוז והמרד "דבקה רפיח".
בשנת 1947, יצאה לראשונה נבחרת שהורכבה מקבוצות כדורגל של התאגדות "הפועל" למסע משחקים מוצלח ברחבי ארה"ב והתקבלה בהתלהבות בקהילות היהודיות.
בפרוץ מלחמת הקוממיות, התגייסו להגנת הישוב במסגרת הפלמ"ח וצה"ל, ובמהלכה הופסקה הפעילות הספורטיבית בארץ.

שנות החמישים
לאחר קום המדינה, התאגדות "הפועל" המשיכה לבסס את הישגיה עד שתפסה את ההגמוניה הארצית בענפי הספורט השונים, כשהיא הראשונה במספר החברים והסניפים.
בשנת 1950, התחדשה הפעילות של האליפויות בהתאגדות, וקבוצת "הפועל" זכתה במרוץ העצמאות הראשון במסלול יפו- ירושלים.
הקמת מדינת ישראל דרבנה את הפעילות של "הפועל", הוקמו סניפים חדשים במקומות עבודה, בישובי עולים ובערי פיתוח, ובשנת 1951 לאחר שנחתם ההסכם להסדרת יחסי הספורט בארץ בין התאגדות "הפועל" ובין "מכבי", הואצה ההתפתחות של "הפועל".
בשנת 1951, נערכה אולימפיאדת הפועלים בליאז' שבבלגיה, בה זכו ספורטאי "הפועל" במדליות הזהב בכדורסל ובקפיצה לגובה.
בשנת 1952, נערך הכינוס החמישי של "הפועל", הראשון מאז קום המדינה, וכן נערך המרוץ הראשון של הקפת התבור לזכרו של יצחק שדה.                                                    
בשנת 1953, הוקמה מחלקת הארגון, שמטרתה היה ביסוס המסגרת, חיזוק הסניפים ויצירת כלים כספיים, שהובילו את חבריה  לכבוש את הבכורה ברוב ענפי הספורט, והתאגדות "הפועל" הפכה לגורם חשוב במדינה.
בשנת 1954, נעשה מהלך משמעותי בדמוקרטיזציה של הספורט הישראלי, עם ביטול שיטת "פיפטי-פיפטי" בהתאחדות לכדורגל.
באותה שנה, החלה לפעול המסגרת של הליגה של כדור-מים, התקיימה האליפות הראשונה בהתעמלות על מכשירים, וכן הוקמו מחדש את איגודי השחמט והרכיבה על אופניים.
בשנת 1955, הוקמה במרכז "הפועל" מחלקה של הספורט במקומות העבודה.
בשנת 1956, במלאות 30 שנה להקמת התאגדות "הפועל", שמנתה אז 350 סניפים עם 35 אלף חברים, נערך הכינוס השישי, עם כנסים אזוריים והשתתפות ספורטאים מחו"ל. לראשונה נערך בארץ מרוץ אופניים מקיבוץ דן בצפון עד  ב"ש הכינוס השישי של "הפועל" 1956
וחזרה לת"א לטקס הסיום, שכלל מופע מרהיב עם 1000 מתעמלים בנושא החקלאות.
בשנת 1957, יצאה משלחת מתעמלות בהדרכת אגנס קלטי לאולימפיאדת הפועלים בוינה.
בשנת 1958, יצאה משלחת של "הפועל" לפסטיבל הבינלאומי של ספורט הפועלים בבריסל.
בשנת 1959, נערך לראשונה בישראל הקונגרס הבינלאומי של ספורט הפועלים.

שנות השישים
בשנת 1961, נערך הכינוס השביעי של "הפועל" בהשתתפות שלוש מאות ספורטאים מחו"ל.
בשנת 1962, נשלחו מדריכי "הפועל" לארגן  מופעי ספורט המוניים לרגל חגיגות העצמאות של מספר מדינות ביבשת אפריקה.
בשנת 1963, יצאה משלחת ספורטאים של "הפועל", הגדולה ביותר מאז הקמתה של המדינה, להשתתף בכינוס ספורט הפועלים בעיר זלצבורג שבאוסטריה.
בשנת 1964, החל להתפרסם הירחון "ידיעות הפועל", שסקר את ההתרחשויות בהתאגדות.
בשנת 1965, הוקם במסגרת "הפועל" יחד עם אגף לספורט תחרותי על כל ענפיו גם אגף לספורט עממי, שריכז את הפעילות במקומות העבודה, אירועים המוניים, נופש וספורט לבוגרים ונשים, וכן מחלקת נוער.                                                                             באותה שנה, בוטלה שיטת "הפיפטי- פיפטי" גם במסגרת של התאחדות הספורט.
בשנת 1966, נערך הכינוס השמיני של "הפועל", שבנוסף לתחרויות ספורט ומפגנים המוניים, התקיימו במהלכו ערבי-עמים עם מופעים עם תנועה, צליל ופולקלור.
בשנת 1967, נקטעה הפעילות הספורטיבית בארץ פרוץ עקב מלחמת ששת הימים, כאשר קודם נערך מרוץ הקפת התבור ה-15 בהשתתפות שיא של 3000 רצים מכל הגילאים.

שנות השבעים
בשנת 1971, נערך הכינוס התשיעי של "הפועל" בסימן חגיגות יובל ההסתדרות בהשתתפות ספורטאים מכלל ההתאגדויות בארץ, וכן כ-250 ספורטאים מצטיינים מחו"ל.
באותה שנה, זכו שני שייטים ישראלים זכו להישגים מרשימים בתחרויות אליפות העולם, שנערכו בשרבורג שבצרפת.
בנימין מעיין ממועדון "הפועל" ת"א זכה בתואר אלוף העולם במפרשיות 420, ויואל סלע משדות-ים זכה בתואר אלוף העולם במפרשיות סוליטייר.                                                                                                               
בשנת 1972, י"א חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן, מהם 9 חברי "הפועל", נרצחו באופן מתועב בידי טרוריסטים ערביים.
בשנת 1974, השתתפו ספורטאי ישראל, רובם חברי "הפועל",הכינוס התשיעי של "הפועל" באליפות אתלטיקה קלה של עמי אסיה בטהרן, עם הישגים בולטים ובראשם זכייתה של אורית אברמוביץ' במדליית זהב.
בשנת 1975, נערך הכינוס העשירי, בסימן חגיגות היובל להקמת התאגדות "הפועל", והשתתפו בו כאלפיים ספורטאים מהארץ ומחו"ל, שייצגו 18 מדינות, בנוסף לישראל.
בתום הכינוס נערך קונגרס אינטרנציונל ספורט הפועלים בירושלים.
 

מפגן הפתיחה של כינוס "הפועל" העשירי בבלומפילד 1975
בשנת 1976, קבוצת הכדורסל של הפועל גבת-יגור שברה רצף זכיות של מכבי ת"א שנמשך 23 שנה, וזכתה בפעם הראשונה בתולדותיה בגביע המדינה.  
 בשנת 1977, הוחלט על ביטול הגדרת מעמד הכדורגל החובבני בליגות הגבוהות.

שנות השמונים
בשנת 1981, נערך מרוץ מרתון תל-אביב הראשון בהשתתפות שלושת אלפים רצים.
בשנת 1982, השיגו ספורטאי "הפועל" מספר שיא של 251 זכיות בתארים בכל הענפים, ביניהם זכייה ראשונה בתואר אליפות המדינה בכדורגל של "הפועל" כפר-סבא, זכייה ראשונה של "הפועל" יהוד בגביע המדינה בכדורגל, וזכייה בתואר הכפול של "הפועל" רחובות בכדוריד.
בשנת 1983, נערך הכינוס ה-12 של "הפועל", אשר חנך את אצטדיון האתלטיקה החדש בת"א, והתחרו בו 1630 ספורטאים מ-34 מדינות ב-27 ענפי ספורט, שהשיגו 28 שיאים.
בשנת 1984, נחתם הסכם בין מרכזי הספורט להגבלת תשלומים למאמנים ושחקני כדורגל. באותה שנה, הוסכם על הקפאת יחסי הכוחות בהתאחדות לכדורגל עד שנת 1989 וכן  בהתאחדות לספורט ובאיגוד הכדורסל עד שנת 1991.
בשנת 1986, נחתמה האמנה בין מרכזי הספורט להגבלת התשלומים לשחקני כדורסל. ובאותה שנה, ספורטאי "הפועל" זכו ב-262 תארים של אליפות וגביע המדינה בכל הענפים.
בשנת 1987, נערך הכינוס ה-13 של "הפועל" בהשתתפות כ-2000 ספורטאים מ-36 מדינות אשר התחרו ב-26 ענפי ספורט, ובמקביל התקיימה הספורטיאדה הבינלאומית הראשונה באילת, בהשתתפות 1600 ספורטאים ממקומות עבודה בארץ וכן 150 ספורטאים מחו"ל.
בשנת 1988, קבוצת הכדורגל של "הפועל" ת"א זכתה בתואר האליפות וקבוצת הכדורסל של "הפועל" הגליל-העליון זכתה בגביע המדינה, זכייה ראשונה בתולדותיה בתואר כלשהוא.
בשנת 1989, הוקם האגף לספורט ייצוגי במרכז "הפועל" וקבוצות הייצוג בענפי הכדורגל, כדורסל, כדוריד וכדורעף הוצאו מתחום אחריותם של מועצות-הפועלים האזוריות.

שנות התשעים
בשנת 1990, ועידת ההסתדרות אישרה שינויים בחוקה, לגבי המבנה של המוסדות והסניפים של התאגדות "הפועל", שעיקרם התבסס על הקמת עמותות עצמאיות.
באותה שנה, נפתחו שערי בריה"מ לגל עליה גדול, שכלל ספורטאים רבים, ביניהם מצטיינים,  אשר הצטרפו לסניפים של "הפועל".
בשנת 1991, נערכו תחרויות הכינוס ה-14 של "הפועל", הפעם במתכונת מצומצמת מסיבות תקציביות, בהשתתפות 600 ספורטאים אורחים מ-20 מדינות ב-12 ענפי ספורט.
בשנת 1992, המשלחת הישראלית לאולימפיאדת ברצלונה, שכללה 31 ספורטאים רובם חברי "הפועל", זכתה לראשונה בתולדות המדינה במדליות אולימפיות בענף הג'ודו.
באותה שנה, זכו קבוצות "הפועל" ברוב גביעי המדינה במשחקי הכדור: כדורגל- "הפועל" פ"ת, כדורסל- "הפועל" גליל-עליון, כדורעף גברים- "הפועל העמקים-זבולון, כדורעף נשים-"הפועל" מטה-אשר, כדוריד גברים ונשים- "הפועל" ראשל"צ.
בשנת 1993, קבוצת הכדורסל של "הפועל" גליל-עליון זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר האליפות, וקבוצת הכדורסל של "הפועל" ת"א זכתה בגביע המדינה.
בשנת 1994, קבוצת הגברים של "הפועל" ראשל"צ בכדוריד זכתה בתואר הכפול של האליפות וגביע המדינה, קבוצת הנשים של "הפועל" ראשל"צ בכדוריד זכתה בתואר האליפות וקבוצת הנשים של "הפועל" בת-ים בכדוריד זכתה בגביע המדינה, וכן קבוצת הנשים של "הפועל" מטה-אשר בכדורעף זכתה בתואר הכפול של האליפות וגביע המדינה.
בשנת 1995, נערך כינוס "הפועל" ה-15בהשתתפות 2300 ספורטאים מ-42 מדינות, שהשתתפו ב-21 ענפים ב-15 מקומות בארץ מנהרייה בצפון עד באר-שבע בדרום.
במסגרת הכינוס, ארגון ספורט הפועלים הבינלאומי ערך תחרויות אליפות עולם ב-8 ענפים, וכן נערכה תחרויות של אליפות העולם בהרמת משקולות לקדטים עד גיל 20 וכן לנשים.
בשנת 1996, גל פרידמן זכה במדליית ארד באולימפיאדת אטלנטה.
באותה שנה, קבוצת הגברים של "הפועל" ירושלים בכדורסל זכתה בגביע המדינה, קבוצת הגברים של "הפועל" ראשל"צ בכדוריד זכתה שוב בתואר הכפול של האליפות וגביע המדינה, קבוצת הנשים של "הפועל" פ"ת בכדוריד זכתה בתואר האליפות, קבוצת הגברים של "הפועל" העמקים-זבולון זכתה בתואר האליפות וקבוצת הנשים של "הפועל" מטה-אשר בכדורעף זכתה בגביע המדינה.
בשנת 1997, נערכו בחירות בכל סניפי "הפועל" ונבחרו נציגיה לבחירות שהתקיימו בהמשך אותה שנה בהתאחדות כדורגל ובכל איגודי הספורט, שהשתייכו קודם להתאחדות הספורט.
בשנת 1998, נערכה הספורטיאדה המסורתית באילת בהשתתפות מספר שיא של כ-6000 ספורטאים ממקומות העבודה מרחבי הארץ, שהתחרו ב-12 ענפים על תואר אלוף האלופים.
באותה שנה, ספורטאי "הפועל" זכו בתארים בינלאומיים בולטים, ביניהם: עמית ענבר - תואר אלוף אירופה וסגן אלוף העולם במפרשיות מיסטרל, הצמד הנשי ורד בוסקילה ולינור קליגר - בתואר אליפות העולם במפרשיות 420, יורי יבצ'יצ'יק – מדליית ארד באליפות העולם בהאבקות, ומיכאל קלגנוב – אלוף העולם בחתירה בקיאקים.
בשנת 1999, האתלטית המצטיינת של "הפועל", אסתר רוט-שחמורוב זכתה בפרס ישראל.
ואילו הקלע בוריס פולק ממועדון "הפועל" אשקלון זכה בגביע העולם בקליעה.
באותה שנה, לאחר שהתאגדות "הפועל" התקבלה כחברה בהתאחדות האירופאית לספורט במקומות עבודה, נערכו בארץ תחרויות האליפות, שבסיומם ספורטאי "הפועל" זכו בטניס-שולחן במקום הראשון הקבוצתי ובכדוריד במקום השני.
באותה שנה, נערכה בארץ הספורטיאדה ה-19 בטבריה בהשתתפות כ-5000 ספורטאים.
כמו-כן, קבוצות של "הפועל" זכו הישגים בולטים בארץ, כמו הפועל חיפה שזכתה באליפות המדינה בכדורגל, קבוצת "הפועל" ת"א זכתה בגביע המדינה בכדורגל, קבוצת הגברים של "הפועל" ראשל"צ בכדוריד זכתה בתואר הכפול של האליפות וגביע המדינה, קבוצת הנשים של "הפועל" פ"ת בכדוריד זכתה בתואר הכפול של האליפות וגביע המדינה, קבוצת "הפועל" קריית טבעון בכדור-מים זכתה באליפות המדינה, וקבוצת הגברים של "הפועל" מטה-אשר בכדורעף זכתה בתואר הכפול של האליפות וגביע המדינה.

שנות האלפיים
שנת אלפיים עמדה בסימן המשחקים האולימפיים בסידני עם הצלחות של ספורטאי "הפועל"
מיכאל קלגנוב – מדליית ארד בחתירה בקיאק למרחק 500 מטר ומקום רביעי - למרחק של 1000 מטר, יורי ייבסייצ'יק - מקום רביעי בהאבקות 130 ק"ג, ענת פבריקנט ושני קדמי – מקום רביעי בשייט מפרשיות 420, גוצ'ה צ'יצ'יאשוילי – מקום שישי בהאבקות 85 ק"ג, ועמית ענבר – מקום שישי בשייט גלשני מיסטרל.
באותה שנה, הושגו הצלחות בינלאומיות נוספות: מיכאל קלגנוב - אלוף אירופה בחתירה בקיאק למרחק 1000 מטר וסגן אלוף אירופה למרחק 500 מטר, יואב גת - במדליית ארד במשחה 200 מטר גב, ועמית ענבר - במדליית כסף באליפות אירופה בשייט מפרשיות 420.
בשנת 2000, נערכה בנתניה אליפות אירופה בכדורסל של ספורטאים במקומות העבודה, בה זכתה נבחרת "הפועל" של ישראל במקום הראשון.
באותה שנה, נערכה הספורטיאדה ה-20 באילת בהשתתפות של כששת אלפים ספורטאים.
באותה שנה, נרשמו בארץ ההישגים הבאים: "הפועל" ת"א בכדורגל - אליפות, "הפועל" ראשל"צ גברים בכדוריד - באליפות, "הפועל" פ"ת בכדוריד נשים - בגביע המדינה, "הפועל" חצור/באר-טוביה בכדורעף גברים - גביע המדינה, "הפועל" קריית- אתא בכדורעף נשים -אליפות, וקבוצות הנשים והגברים של "הפועל" קריית-טבעון בכדורמים זכו כ"א בתואר הכפול של האליפות וגביע המדינה.
בשנת 2001, ספורטאי "הפועל" זכו בהישגים האישיים הבאים: גידי קליגר ואודי גל - אליפות
העולם לנוער ומקום שני באליפות אירופה בשייט מפרשיות מדגם 470,  ורד בוסקילה ונירה קורנצקי – מקום שלישי באליפות אירופה לנוער בשייט גלשני מיסטרל, דנה סולב – מקום שלישי  באליפות אירופה לנוער בשייט גלשנים מיסטרל.
מיקי חליקה - מדליית ארד ב-400 מטר שחייה מעורב מעורב-אישי באליפות אירופה, יואב גת – מקום שמיני בגמר אליפות העולם ב-200 מטר גב, הג'ודקא אריק זאבי – אלוף אירופה 100 ק"ג וסגן אלוף עולם במשקל חופשי, אלכס דנילוב – שתי מדליות ארד תחרויות גביע העולם בקליעה באקדח אויר ובאקדח חופשי, מיכאל קלגנוב – בשלוש מדליות זהב בחתירה בקיאק בסבב הגביע העולמי באטלנטה.
בשנת 2001, "הפועל" קריית-טבעון גברים בכדור-מים, הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה בהיסטוריה שהעפילה לשלב שמינית הגמר של גביע אירופה לאלופות.
בשנת 2001, ההישגים הקבוצתיים בארץ היו: "הפועל" קריית-טבעון נשים בכדור-מים -  תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" חיפה בכדורגל - בגביע הטוטו, "הפועל" כפר-סבא גברים בכדורעף - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" עירוני קריית-אתא בכדורעף נשים - אליפות, "הפועל" ת"א בכדורגל נשים - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" פ"ת בכדוריד נשים - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" ראשל"צ בכדוריד גברים - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" באר-שבע בכדורגל - העפלה לליגה הבכירה, "הפועל" רעננה בכדורגל - העפלה לליגת המשנה, "הפועל" לב-השרון בכדורסל - במקום הראשון בליגה לאומית ב', "הפועל" ירושלים בכדורסל גברים - העפלה לגמר גביע המדינה ולשלב הגמר-סל של הליגה.
בשנת 2002, זכו ספורטאי "הפועל" בהישגים האישיים הבאים: גל פרידמן - אלוף העולם בשייט גלשני מיסטרל, מיכאל ביילין - מקום שלישי באליפות העולם וכן באליפות אירופה בהאבקות,
רוני שקד – מקום ראשון באליפות העולם לנוער בשייט גלשני מיסטרל, יואב גת – מקום שישי באליפות העולם ב-200 מטר גב שחייה בבריכות קצרות, תומר אור - מקום ראשון  בגביע העולם בסיוף רומח, מיכאל קלגנוב – מקום שני בגביע העום בחתירה בקיאק למרחקים של 500 ו-1000 מטר.
בשנת 2002, "הפועל" ת"א בכדורגל זכתה להישג בינלאומי מרשים בהעפלתה לשלב רבע הגמר בגביע אופ"א לאחר שגברה על לוקומוטיב מוסקבה וצ'לסי הלונדונית.
באותה שנה, ההישגים הקבוצתיים בארץ היו: "הפועל ת"א בכדורגל - גביע הטוטו, "הפועל  מטה-אשר בכדורעף גברים - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" פ"ת בכדוריד נשים - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, קבוצות הכדורסל גברים של "הפועל" מת"א ונהרייה העפילו לליגה הבכירה.
בשנת 2003, ספורטאי "הפועל" זכו בהישגים האישיים הבאים: גל פרידמן - מדליית זהב באליפות העולם בשייט גלשני מיסטרל, אריק זאבי - מדליית זהב באליפות אירופה בג'ודו 100 ק"ג.
באותה שנה, ההישגים הקבוצתיים בארץ היו: "הפועל" מטה-אשר בכדורעף גברים - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" ראשל"צ בכדוריד גברים - תואר אליפות, "הפועל" פ"ת בכדוריד נשים - תואר אליפות, איחוד בני-סכנין בכדורגל - העפלה לליגה הבכירה, "הפועל" ר"ג בכדורגל - גביע המדינה,"הפועל" קריית-שמונה בכדורגל - העפלה לליגת המשנה, "הפועל" מגדל-העמק בכדורסל – העפלה לליגת המשנה, הפועל חולון בכדורסל – העפלה לליגת המשנה, ומועדון השחייה של "הפועל" ירושלים - אליפות המדינה.
בשנת 2004, גל פרידמן זכה במדליית זהב באולימפיאדת אתונה בשייט גלשני מיסטרל, זכייה היסטורית ראשונה של ספורטאי ישראלי.
באותה שנה, ספורטאי "הפועל" זכו בהישגים אישיים נוספים הבאים: גוצ'ה צ'יצ'אשוילי - אלוף העולם בהאבקות משקל 84 ק"ג ואריק זאבי - אלוף אירופה במשקל 100 ק"ג, מעיין דוידוביץ' – מקום שלישי באליפות אירופה בשייט גלשני מיסטרל, ורד בוסקילה וניקה קורניצקי - מקום שלישי, שחר צוברי - אלוף אירופה לנוער בשייט גלשני מיסטרל.
באותה שנה, "הפועל" ירושלים בכדורסל זכתה בגביע יורולייב האירופאי וההישגים הקבוצתיים בארץ היו: "הפועל" אשדוד - אלופת המדינה בהאבקות בסגנון חופשי, "הפועל" ירכא בכדורגל – העפלה לליגת המשנה, "הפועל" קריית-אתא גברים בכדורעף - תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" ראשל"צ בכדוריד גברים - תואר האליפות, "הפועל" פ"ת בכדוריד נשים - גביע המדינה.
בשנת 2005, ספורטאי "הפועל" זכו בהישגים האישיים הבאים: אודי גל וגידי קליגר – מדליית כסף באליפות אירופה בשייט מפרשיות 420, ורד בוסקילה וניקה קורניצקי - מדליית כסף באליפות אירופה בשייט מפרשיות 470, אריק זאבי – מדליית כסף באליפות אירופה בג'ודו, דוד ממיסטלוב – מדליית זהב באליפות אירופה לקדטים בג'ודו, איבן אלכסנדר – מקום שלישי באליפות אירופה בהאבקות.
באותה שנה, ההישגים הקבוצתיים בארץ היו: "הפועל" כפר-סבא בכדורגל - העפלה לליגה הבכירה, "הפועל" גבעתיים בכדורסל - העפלה לליגת המשנה, "הפועל" קריית-אתא גברים בכדורעף – תואר כפול של אליפות וגביע המדינה, "הפועל" קריית-אתא נשים בכדורעף - גביע המדינה, ומועדון השחייה של "הפועל" ירושלים – בתואר האליפות.
בשנת 2006, ספורטאי "הפועל" זכו בהישגים האישיים הבאים: אריק זאבי – מדליית זהב בטורניר גרנד-פרי בג'ודו, אודי גל וגידי קליגר - מקום ראשון בדרג העולמי, סגני אלופי אירופה וכן רצף של ארבע מדליות זהב בטורנירים בינלאומיים בשייט מפרשיות 470, ורד בוסקילה ועדי גלבוע – מדליית זהב בשייט דגמים אולימפיים.
באותה שנה, ההישגים הקבוצתיים בארץ היו: "הפועל" קריית-אתא גברים בכדורעף – תואר האליפות,"הפועל" כפר-סבא גברים בכדורעף - גביע המדינה, "הפועל" רחובות בהאבקות – גביע המדינה, ומועדון השחייה של "הפועל" ירושלים - תואר האליפות.
בשנת 2007 ספורטאי "הפועל" זכו בהישגים האישיים הבאים: אופירה הלוי - אלופת העולם לנוער בשייט גלשן רוח מדגם ניל-פרייד, אודי גל וגידי קליגר - סגני אלופי אירופה בשייט גלשני 470,
רועי ילין - אלוף ישראל בחתירה בקיאק למרחק 1000 מטר, עדי גפני - אלופת ישראל בחתירה בקיאק למרחק 500 מטר.
באותה שנה, ההישגים הקבוצתיים בארץ היו: "הפועל" ת"א בכדורגל - גביע המדינה, "הפועל" ירושלים בכדורסל – גביע המדינה.
בשנת 2008, שחר צוברי זכה במדליית ארד באולימפיאדת בייג'ין בשייט גלשני רוח מדגם ניל-פרייד.